בתי יתומים בקמבודיה אינם אטרקציות תיירותיות
בתי יתומים בקמבודיה אינם אטרקציות תיירותיות

וִידֵאוֹ: בתי יתומים בקמבודיה אינם אטרקציות תיירותיות

וִידֵאוֹ: בתי יתומים בקמבודיה אינם אטרקציות תיירותיות
וִידֵאוֹ: סרי לנקה טיולי ברק 2024, מאי
Anonim
הוראה בהתנדבות בבית הספר בקמבודיה
הוראה בהתנדבות בבית הספר בקמבודיה

תיירים לעתים קרובות נוסעים לקמבודיה לא רק כדי לראות את המראות שלה, אלא גם כדי לעשות מעשים טובים. קמבודיה היא שדה פורה לצדקה; הודות להיסטוריה העקובת מדם שלה לאחרונה (קראו על החמר רוז' ומחנה ההשמדה שלהם בטוול סלנג), הממלכה היא אחת המדינות הפחות מפותחות ומוכות העוני של דרום מזרח אסיה, שבהן מחלות, תת תזונה ומוות מתרחשים בשיעורים גבוהים יותר מאשר במדינות שאר האזור.

קמבודיה הפכה ליעד של סיור חבילה מסוג אחר: "תיירות התנדבותית", שלוקחת מבקרים מאתרי הנופש היוקרתיים שלהם בסיאם ריפ ואל בתי יתומים וקהילות עניות. יש עודף של סבל, ולא חסרים תיירים עם כוונות טובות (ודולרי צדקה).

הגדלת מספר בתי היתומים בקמבודיה

בין 2005 ל-2010, מספר בתי היתומים בקמבודיה גדל ב-75 אחוזים: נכון לשנת 2010, גרו 11, 945 ילדים ב-269 מתקני טיפול במגורים בכל רחבי הממלכה.

ועם זאת, רבים מהילדים האלה אינם יתומים; כ-44 אחוז מהילדים החיים במעון הושמו שם על ידי הוריהם או המשפחה המורחבת שלהם. לכמעט שלושה רבעים מהילדים האלה יש הורה אחד בחיים!

"בעוד מערך של סוציו-אקונומיים אחריםגורמים כמו נישואים חוזרים, הורות חד הורית, משפחות גדולות ואלכוהוליזם תורמים לסיכוי לשים ילד בטיפול, הגורם התורם הגדול ביותר להשמה במעון הוא האמונה שהילד יקבל חינוך טוב יותר", קובע דו"ח יוניסף. על טיפול במגורים בקמבודיה.

"ב'מקרים הכי גרועים' הילדים האלה 'מושכרים' או אפילו 'קונים' ממשפחותיהם כי הם נתפסים כבעלי ערך רב יותר למשפחותיהם על ידי מרוויחים כסף כשהם מעמידים פנים שהם יתום עני מאשר לימוד ובסופו של דבר מסיים את בית הספר", כותבת Ana Baranova של PEPY Tours. "הורים שולחים ברצון את ילדיהם למוסדות האלה מתוך אמונה שזה יספק לילדם חיים טובים יותר. לרוע המזל, במקרים רבים מאוד, זה לא יעשה זאת."

תיירות בתי יתומים בקמבודיה

רוב בתי היתומים שמאכלסים את הילדים האלה ממומנים באמצעות תרומות מעבר לים. "תיירות בתי יתומים" הפכה לשלב ההגיוני הבא: מתקנים רבים מושכים תיירים (ואת הכסף שלהם) על ידי שימוש במחלקות שלהם לבילוי (בסיאם ריפ, ריקודי אפסארה המבוצעים על ידי "יתומים" הם כל הזעם). תיירים מעודדים באופן פעיל לתרום "למען הילדים", או אפילו מתבקשים להתנדב כמטפלים לטווח קצר בבתי יתומים אלה.

במדינה עם רגולציה קלה כמו קמבודיה, השחיתות נוטה ללכת בעקבות ניחוח הדולרים. "מספר לא מבוטל של בתי יתומים בקמבודיה, במיוחד בסיאם ריפ, מוקמים כעסקים כדי להרוויח מתיירים עם כוונות טובות, אך נאיביות.מתנדבים", מסביר "אנטואן" (לא שמו האמיתי), עובד במגזר הפיתוח הקמבודי.

"עסקים אלה נוטים להיות טובים מאוד בשיווק וקידום עצמי", אומר אנטואן. "לעיתים קרובות הם טוענים שיש להם מעמד של ארגונים לא ממשלתיים (כאילו זה אומר משהו!), מדיניות הגנת ילדים (עם זאת מאפשרת למבקרים ולמתנדבים ללא בדיקה להתערבב עם ילדיהם!), וחשבונאות שקופה (צחוק בקול רם!)."

אתה יודע מה הדרך לגיהנום סלולה בה

למרות הכוונות הטובות ביותר שלך, אתה יכול בסופו של דבר לעשות יותר נזק מתועלת כשאתה מתנשא על בתי היתומים האלה. התנדבות כמטפלת או מורה לאנגלית, למשל, עשויה להישמע כמו מעשה טוב, אבל מתנדבים רבים לעולם אינם נתונים לבדיקות רקע לפני שהם מקבלים גישה לילדים. "הזרם של מטיילים לא מבוקרים פירושו שהילדים נמצאים בסיכון להתעללות, בעיות התקשרות או שימוש ככלי לגיוס כספים", כותבת דניאלה פאפי.

"ההמלצה של רוב אנשי הטיפול בילדים תהיה שאף תייר לא צריך לבקר בבית יתומים", אומר לנו אנטואן. "לא יכולת לעשות את זה במערב מסיבות טובות ומובנות מאליהן. הסיבות האלה צריכות להימשך גם בעולם המתפתח."

גם אם אתה רק נותן את הכסף שלך במקום הזמן שלך, ייתכן שאתה בעצם תורם להפרדה מיותרת של משפחות, או גרוע מכך, שחיתות מוחלטת.

בתי יתומים: תעשיית צמיחה בקמבודיה

אל ג'זירה מדווחת על הניסיון של דמי ג'יאקומיס האוסטרלית, ש"הייתהמופתע לגלות כמה מעט מתוך עד 3,000 $ שמשלמים מתנדבים באמת הולך לבתי היתומים. […] היא אומרת שמנהל בית היתומים שבו הוכנסה אמר לה שהוא קיבל רק 9 דולר למתנדב לשבוע."

דו"ח אל-ג'זירה משרטט תמונה מצמררת של תעשיית בתי היתומים בקמבודיה: "ילדים נשמרים בעוני מכוון כדי לעודד תרומות מתמשכות ממתנדבים שנקשרו אליהם ומארגונים שמתעלמים שוב ושוב מדאגותיהם של המתנדבים לגבי הילדים. רווחה."

לא פלא שאנשי מקצוע בפיתוח בפועל בשטח מסתכלים בחשדנות על בתי היתומים האלה ועל התיירים בעלי הכוונות הטובות ששומרים עליהם. "אנשים צריכים לקבל את ההחלטות שלהם בעצמם", מסביר אנטואן. "עם זאת, הייתי מונע באופן פעיל לתרום, לבקר או להתנדב בבית יתומים."

איך אתה באמת יכול לעזור

כתייר עם רק כמה ימים בקמבודיה, סביר להניח שאין לך את הכלים לדעת אם בית יתומים נמצא ברמה. הם אולי יגידו שהם פועלים לפי הנחיות האו ם לטיפול אלטרנטיבי בילדים, אבל הדיבורים זולים.

עדיף להימנע מהתנדבות אלא אם כן יש לך ניסיון והכשרה רלוונטיים. "בלי להקדיש זמן מתאים, ולהיות בעל כישורים ומומחיות רלוונטיים, ניסיונות [מתנדבים] לעשות טוב צפויים להיות חסרי תועלת, או אפילו מזיקים", מסביר אנטואן. "אפילו לימוד אנגלית לילדים (תקופה פופולרית לטווח קצר) הוכח באופן חד משמעי כמשעשע בצורה קלה, ובמקרה הגרוע בזבוז שלהזמן של כולם."

אנטואן עושה חריג אחד: "אם יש לך מיומנויות וכישורים רלוונטיים (ויכולת מוכחת להעברתם), למה שלא תשקול להתנדב לעבוד עם צוות בארגונים לא ממשלתיים בנושא הדרכה ובניית יכולת; אלא רק צוות - לא מוטבים," מציע אנטואן. "זה הרבה יותר משמעותי ולמעשה יכול לעשות הבדל חיובי ובר קיימא."

קריאה חובה

  • ChildSafe Network, "ילדים אינם אטרקציות תיירותיות". קמפיין להעלאת המודעות לנוסעים לגבי הנזק שנגרם על ידי בתי היתומים האלה למטרות רווח.
  • Al Jazeera News - "העסק היתום של קמבודיה": תוכנית "אנשים וכוח" של רשת החדשות עוברת סמוי כדי לחשוף את הפגמים של "התנדבות" בקמבודיה
  • CNGo - ריצ'רד סטיופרט: "תיירות התנדבותית עושה יותר נזק מתועלת". "במקרה של סיורים לבתי יתומים למקומות כמו סיאם ריפ בקמבודיה, נוכחותם של זרים עשירים שרוצים לשחק עם ילדים ללא הורים הייתה למעשה השפעה מעוותת של יצירת שוק ליתומים בעיר", כותב סטיופרט. "[זה] מערכת יחסים מסחרית מחושבת גרועה עם השלכות פוטנציאליות נוראיות לאלו שמתנדבים."
  • Save the Children, "חביבות מוטעה: קבלת ההחלטות הנכונות עבור ילדים במצבי חירום". מאמר זה בוחן באופן מקיף את הנזק שנגרם ממיסוד.

מוּמלָץ: