איך להימנע משירות "גס רוח" בפריז & צרפת: 5 טיפים

2024 מְחַבֵּר: Cyrus Reynolds | [email protected]. שונה לאחרונה: 2024-02-08 00:40

כולם יודעים שהפריזאים גסים, נכון? יש להודות שזה סטריאוטיפ שאפילו צרפתים מחוץ לבירה הגדולה נוטים להיאחז בו בחירוף נפש. אם תשאלו את תושבי טולוז, נאנט או ליון, סביר להניח שהם יגיבו בחיוך מעט יודע ובאנחה דרמטית אם תשאלו אותם מה הם חושבים על עיר הבירה, אפילו מרחיקים לכת ולהגיב: "אני לא יכול תעמוד בזה! אנשים כל כך סנובים, לחוצים וחצופים !"

למה, אם כן, חשוב לערער על מה שנראה כידע נפוץ אפילו בקרב בני ארצם הצרפתים, ולעיתים אף צוין על ידי הפריזאים עצמם? ובכן, כפי שאנו מסבירים במבט המשעשע שלנו על הסטריאוטיפים הנפוצים ביותר על פריז, המושג "גסות רוח" עצמו הוא, במידה רבה, יחסי מבחינה תרבותית.

מאמר מעניין זה של גרדיאן בוחן, למשל, כיצד הרעיון של שירות המסעדות ה"גסות" של פריז מסתכם, לעתים קרובות יותר, באי הבנות תרבותיות: בעוד שהאמריקאים רגילים לשרתים שבאים לשאול מה שלומם חמש דקות, צרפתים נוטים להעדיף להישאר לבד כדי לאכול את הארוחה שלהם. הם במיוחד לא אוהבים לתת להם את החשבון לפני שהם ביקשו אותו, מרגישים כאילו הם נדחפים החוצה על ידי השרתים.

בואו לא נלך על עצמנו: לפעמים השירות באמת כךגס רוח. ולתיירים יש את הזכות לצפות ליחס אדיב בעצם מהשרתים, בעלי החנויות או צוות לשכת המידע. אם נעלבת, נשארת לחכות שעות ללא שירות, או סירבת לשירות מסיבות מפוקפקות, אל תהסס להתלונן.

אבל לעתים קרובות יותר, יש אזור אפור שצריך להגדיר טוב יותר. גסות רוח היא לפעמים שאלה של תפיסה, ולמידת כמה מוסכמות וגישות תרבותיות בסיסיות הנפוצות בפריז יכולה לעזור להחליק את החוויה שלך. השורה התחתונה שלנו? אם אתה חרד לסבול משירות לא ידידותי בפריז ורוצה ללמוד כיצד לנווט בכמה חילופי תרבות טיפוסיים במסעדות, בחנויות וברחובות, המשך לקרוא.

התחל כל שיחה עם הביטויים הצרפתיים המנומסים האלה

בניגוד לארה"ב, בריטניה ואפילו מדינות אירופיות כמו ספרד שבהן ה"טו" הבלתי פורמלי הוא הנורמה, בפריז ובשאר צרפת, ברכות רשמיות נמצאות בשימוש נרחב ונחשבות לחלק מהתנהגות מנומסת. בין אם אתם מזמינים קרואסון ממאפייה פריזאית, מבקשים מפות או ייעוץ מאיש צוות בלשכת תיירות מקומית, או מבקשים הנחיות ברחוב, תמיד התחילו את החילופים שלכם עם "בונז'ור, מאדאם", או "בונז'ור, מסייה". " (אני בדרך כלל לא ממליץ על "מדמואזל" לנשים צעירות יותר, מכיוון שיש כאלה שמוצאות את זה מתנשא או יומרני). השתמש בכל אלה. יחיד. זמן.

למה? אם אתה לא פותח את הבורסה שלך עם הברכה המנומסת הבסיסית הזו, השרת או הרחוב הפריזאי שלךסביר להניח שהגולש יתפוס אותך כגס רוח. אז אל תתפלאו אם מישהו יגיב בטון עצבני או עצבני כשאתם מסתערים מולו ואומרים "היי, תן קרואסון" או אפילו מנומס יותר "סליחה, איך מגיעים למגדל אייפל" ?" בלי לומר "בונז'ור" או "סליחה, מסייה?"

אתה יכול להשיב שצרפתים צריכים לדעת קצת אנגלית. וכמובן, הרוב כן. אבל, באמת, כמה קשה ללמוד כמה ברכות מנומסות בסיסיות בצרפתית? זהו סימן קטן אך משמעותי לכבוד לתרבות המארחת שלך, וסימן לכך שלקח לך קצת זמן להכיר משהו על כללי התנהגות מקומיים לפני ביקורך.

כולנו רק מבטיחים שהחוויה שלך תהיה לפחות קצת יותר ידידותית אם תפעל לפי הכלל הזה. אלא אם כן, כמובן, יש לך מזל רע ונתקלת בשורה של טיפוסים כועסים ועצבניים (שכנראה היו מפגינים תכונות אישיות דומות בין אם הם גרים בפריז או בניו יורק).

אל תצפו ששרתי מסעדות ירחפו ויחיכו

מקור נוסף לאי הבנה תרבותית שמוביל רבים להניח שפריז נגועה בתרבות שירות גסה ללא תקנה? הסטנדרטים לשירות טוב במסעדות, בבתי קפה ובברים הם בדרך כלל שונים בצרפת.

בעוד שהאמריקאים, למשל, רגילים לכך ששרתים מגיעים כל חמש דקות כדי למלא כוסות מים ושואלים בעליצות אם הארוחות מתאימות, צרפתיתאנשים בדרך כלל אוהבים לתת להם מקום וזמן לאכול ולשוחח בלי יותר מדי הפרעות. אתה יכול לצפות שהשרת שלך יגיע כמה פעמים במהלך הארוחה כדי לפנות צלחות, להביא את המנה הבאה שלך ולמלא את כל הבקשות שיש לך, אבל מלבד לשאול, "C'est terminé?" (סיימת?), הם רק לעתים רחוקות ישוחחו בשיחות חולין, ואולי לא יציעו חיוכים קורנים.

הם בדרך כלל גם משאירים קצת פער בין המנות, כדי לאפשר זמן לעכל וליהנות כמו שצריך מהארוחה שלך. צרפתים נוטים לקחת יותר זמן במהלך טיולים במסעדה: אלא אם כן חיכית שעות לתשומת לב, נסה ליהנות מהחוויה במקום להתייאש ולהיאנח על השירות האיטי.

קרא תכונה קשורה: מילים וביטויים לשימוש במסעדות בפריז

הבדל תרבותי גדול נוסף? ברוב המקרים, שרתים לא יביאו לך את החשבון שלך באופן אוטומטי. לעשות זאת למעשה ייראה כמחווה גסה להפליא, שכן עבור הצרפתים זה מרמז שהם רוצים שתפנה את השולחן שלך בהקדם האפשרי כדי לתת ללקוחות הבאים לקחת את זה.

למרות שחלק מהתיירים עשויים למצוא שירות איטי או מרוחק, בקיצור, חלק מההתנהגויות שאתה עשוי לקשר עם קור או אפילו גסות רוח נתפסות למעשה כחלק מהשירות הרגיל והאדיב בצרפת. אז אל תמנע מהשרת שלך טיפ רק בגלל שהוא או היא לא העניקו לך חיוך רחב והילל לעבר התינוק שלך. קצת מרחק מקצועי נתפס כמתאים בתעשיית השירותים הצרפתית.

קריאה בנושא: איך לתת טיפ בפריז?

אל תצפוהכל יפעל כמו שהוא פועל במדינתך

אתם רגילים לאכול חרדל שאינו דיז'ון בכריך הבגט האהוב עליכם, אבל במאפייה אין חרדל של צרפתי (שם מוטעה גדול, כמובן, מכיוון שהוא לא צרפתי, ילדים.) אפילו יותר למרבה זעם, הם לא מכינים כריכים לפי הזמנה: תצטרכו להיות מרוצים מאלה שכבר יצאו להם. הילדים שלכם אוהבים לאכול מקלות דגים לארוחת צהריים וערב, אבל הבראסרי הידידותי לילדים כביכול מחוץ למלון שלכם יש רק פסטה והמבורגרים להציע לאוכלים צעירים (קריאה בנושא: בביקור בפריז עם ילדים). אתה רגיל שפקידים בחנויות כלבו אמריקאיות מסתובבות על פני החדר כדי לעזור לך למצוא את המידה שלך כשאתה נראה כאילו חיפשת זמן מה, אבל בפריז, הצוות נשאר מרוחק ומרוחק מאחורי הקופאיות. כשאתה במטרו של פריז, אתה מנסה לפתוח בשיחה עם אישה על הנכדה החמוד שלה, רק כדי שהיא תחייך לרגע ותסתובב במהירות, בדיוק כפי שניסית לספר לה על הנכדה המקסימה שלך בת ה-6…

מה נותן? מה עשית לא בסדר? למה דברים לא יכולים להיות בדיוק כמו שהם בבית?

השלב הראשון כאן הוא לנשום. זכרו כי טיולים אינם רק ביקור באטרקציות היסטוריות מפוארות והנאה ממטבח זר. זה קשור להיות שקוע במקום אחר לגמרי, עם סט שלם של הנחות שונות לגבי איך העולם צריך לעבוד, ומוסכמות וחוקים מוזרים באופן מוזר. חלק מהכיף של טיול הוא ללמוד להסתגל, לראות את ההנחות והכללים שלך, כולל מהמכין כריך טוב, איך בעלי חנויות צריכים להגיב לנוכחות שלך ואיך ילדים צריכים להתנהג בפומבי, הם למעשה יחסי תרבות.

קריאה בנושא: 10 הדברים הכי מעצבנים על פריז

בסדר. עצרת את הנשימה? עכשיו, במקום להתעצבן מכך שהדברים אינם בדיוק כפי שהם בבית, תהנה מההרפתקה של להיות במקום שונה להפליא. בעידן הזה של גלובליזציה ושל אחדות ארגונית, זה דבר די מרגש.

קריאה בנושא: איך למצוא מתנות ייחודיות מפריז

אל תשאל זרים שאלות אישיות, או פטפט את האוזן שלהם אלא אם כן מעודדים אותו

טיפ זה קשור לנקודה שהועלתה בקודם. בעוד שבתרבויות רבות, התנקשות עם זרים נחשבת לנורמלית לחלוטין ואפילו רצויה, הפריזאים נוטים להיות קצת יותר שמורים. הם בדרך כלל ידידותיים ומנומסים כאשר פונים אליהם בשאלה מעשית (בהנחה שאתה משתמש בברכות הצרפתיות הבסיסיות שעליהן מדברים בפריט 1), וזה נפוץ לראות את המקומיים יוצאים מהבית שלהם. דרך לתת הנחיות, לעזור למבקרים למצוא את המסעדה המושלמת, או לתת עצות באיזה קו מטרו לקחת. הם פחות מתלהבים מלשמוע את סיפור חייך, מעניין ככל שתרגיש שזהו; והם בהחלט יופתעו אם תתחילו לשאול אותם שאלות אישיות. אלא אם בן שיחך מזמין אותך לארוחת צהריים ויוזם שיחה אישית יותר, אל תשאל אותו היכן הם גרים. אל תשאל אותם על דתם, אמונתם הפוליטית, או אם צרפתיםאנשים "באמת" שונאים אמריקאים (רובם ממש לא). זה בסדר לבקש עצה לגבי המאפייה או המוזיאון האהובים עליהם. אבל התרחק מלחשוף את נשמתך, או לבקש מהם לעשות את אותו הדבר.

קבל אוריינטציה על ידי ביקור במרכז מידע תיירותי

בואו נודה בזה: מבקרים מוסמכים ומושכלים נוטים יותר ליהנות מהטיול שלהם, יבינו את ההקשר של המקום שבו הם מבקרים, ובתמורה ירגישו רגועים יותר ובשליטה. על ידי ביקור באחד ממרכזי המידע התיירים הרבים של העיר בתחילת הטיול שלך, אתה יכול לדבר עם אחד מאנשי הצוות (בדרך כלל ידידותיים מאוד) על כל צרכים מיוחדים או דאגות שיש לך, לתת לך מפות ומסמכים אחרים שיעזרו להדריך במהלך שהותך, ולהציע עצות כיצד לטפל בכל בעיה (או לפחות להפנות אותך לשירות הנכון).

חלק ממדריכי הערים והמפות של מרכזי קבלת הפנים ניתנים להורדה מקוונת כאן.

בהערה קשורה, קרא את המדריך שלנו לשמירה על בטיחות בפריז. שום דבר לא גס יותר מלהיכנס לכיס או להטריד בזמן טיול סולו כאישה. קבלו את העצה שלנו כיצד להימנע מהחוויות הלא נעימות הללו במהלך שהותכם, ותזהרו.