דיבור פיג'ית: מילים וביטויים נפוצים

תוכן עניינים:

דיבור פיג'ית: מילים וביטויים נפוצים
דיבור פיג'ית: מילים וביטויים נפוצים

וִידֵאוֹ: דיבור פיג'ית: מילים וביטויים נפוצים

וִידֵאוֹ: דיבור פיג'ית: מילים וביטויים נפוצים
וִידֵאוֹ: שפה וחינוך לשוני במערכת החינוך, חלק א' | העשרה לכיתות י,יא,יב 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim
אנשים פיג'יאנים
אנשים פיג'יאנים

פיג'י היא אחת מקבוצות האיים הגדולות בדרום האוקיינוס השקט, ובעוד שכמעט כולם בפיג'י דוברים אנגלית, השפה הרשמית של המדינה, מקומיים רבים עדיין משתמשים בשפה הפיג'ית.

אם אתה מתכנן לבקר באי פיג'י, זה לא רק מנומס להכיר כמה מילים וביטויים נפוצים בשפה זו, זה יכול גם לאהוב אותך על האנשים הפיג'יים החמים והמסבירי פנים.

מילה אחת שתשמעו ללא הרף היא ה"בולה" המדבקת שפירושה "שלום" או "ברוך הבא". ייתכן שתשמע גם "ni sa yadra", שפירושו "בוקר טוב" או "ni sa moce", שפירושו "להתראות". עם זאת, לפני שתוכל לדבר בשפה זו, תצטרך לדעת כמה כללי הגייה בסיסיים.

שני אנשים על חוף פיג'י
שני אנשים על חוף פיג'י

הגיית מילים בפיג'ית מסורתית

כשמדובר בדיבור בשפות אחרות, חשוב לזכור שחלק מהתנועות והעיצורים מבטאים אחרת מאשר באנגלית אמריקאית. המוזרויות הבאות חלות על הגיית רוב המילים בפיג'ית:

  • האות "a" מבוטא "אה" כמו באב
  • האות "e" מבוטא "ey" כמו במפרץ
  • האות "i" מבוטא "ee" כמו ב-bee
  • האות "o" מבוטא "אוי" כמו ב-go
  • האות "u" מבוטא "oo" כמו בגן החיות
  • האותיות "ai" מבוטאות "ie" והיא lie

בנוסף, לכל מילה עם "d" יש "n" לא כתוב לפניה, כך שהעיר Nadi יבטא "Nah-ndi". האות "ב" מבוטאת כ"mb" כמו בבמבוק, במיוחד כשהיא באמצע מילה, אבל אפילו עם ה"בולה" הנשמע תכופות, יש צליל כמעט שקט ומזמזם "m". באופן דומה, במילים מסוימות עם "g", יש "n" לא כתוב לפניו, אז סגה ("לא") מבוטא "senga", והאות "c" מבוטא "th, " so " moce, " כלומר להתראות, מבוטא "moe-they."

מילות מפתח וביטויים

אל תפחד לנסות כמה מילים נפוצות בזמן ביקור בפיג'י, בין אם אתה מדבר עם טאגאן (גבר) או מראמה (אישה) ואומר " ni sa bula " ("שלום") או " ni sa moce" ("להתראות"). המקומיים בפיג'י ודאי יעריכו שהקדשת את הזמן כדי לנסות ללמוד את שפתם.

  • שלום: בלא או סתם בולה
  • להתראות: עוד משהו
  • בוקר טוב: Ni sa yadra
  • כן: Lo
  • No: Sega
  • בבקשה:Yalo vinaka
  • סליחה: Tolou
  • תודה לך / טוב: Vinaka
  • תודה רבה: Vinaka vaka levu
  • מה זה?: א קאווה אוקו?
  • It's a…: E dua na …
  • בית: Vale or bure
  • גבר: tagane
  • Woman: marama
  • שירותים: Vale lailai
  • Village: Koro
  • Church: Vale ni lotu
  • חנות: Sitoa
  • Eat: Kana
  • שתיה: Gunu
  • קוקוס: Niu
  • במהירות: Vaka totolo
  • ביג: Levu
  • Small: Lailai
  • Slowly: Vaka malua
  • קצת/קטנה: Vaka lailai
  • הרבה/נהדר: Vaka levee
  • One: Dua
  • Two: Rua

אם תשכח, אתה תמיד יכול פשוט לבקש עזרה מאדם מקומי. מכיוון שרוב תושבי האי מדברים אנגלית, לא אמורה להיות לך בעיה לתקשר בטיול שלך - ואולי אפילו תקבל את ההזדמנות ללמוד! זכרו להתייחס תמיד בכבוד לתרבות האיים, כולל השפה והאדמה, וכדאי שתהנו מהטיול שלכם בפיג'י.

מוּמלָץ: